IQ Partner

למנהל האתר

כיצד תוכנות זדוניות מגיעות לאתר אינטרנט?

קוד זדוני עלול להגיע לאתר בדרכים שונות. נסקור את הסיבות הנפוצות ביותר — מגניבת סיסמאות ועד לניצול חולשות באתר ובשרת.

1. גניבת סיסמאות באמצעות תוכנות זדוניות

אחת הדרכים הנפוצות להשגת גישה לאתר היא גניבת פרטי התחברות ל-FTP או ללוח הבקרה מהמחשב של בעל האתר או של מפתח האתר.

לדוגמה, אם אתם שומרים סיסמאות FTP בתוכנת FileZilla או בתוכנת FTP אחרת, תוכנה זדונית במחשב עלולה לנסות להשיג את הנתונים האלה ולהעביר אותם לתוקף. במקרה כזה אין צורך לפרוץ לאתר עצמו — ניתן פשוט להשתמש בפרטי ההתחברות שנגנבו.

גם תוכנות Keylogger מהוות סיכון. תוכנות אלו עשויות לתעד הקלדות במקלדת, ללכוד מידע מלוח ההעתקה ולהעביר אותו לגורמים אחרים.

סיכון נוסף קשור לגניבת Cookies — קבצים שבהם הדפדפן משתמש לשמירת נתוני התחברות והפעלת משתמש. אם תוקף משיג Cookie פעיל של מנהל האתר, במקרים מסוימים הוא עשוי לקבל גישה לאתר ללא צורך בהקלדת הסיסמה.

2. ניחוש סיסמאות

תוקפים עשויים לנסות לנחש סיסמאות באופן אוטומטי באמצעות שיטת Brute Force או באמצעות רשימות של סיסמאות נפוצות.

סיסמאות קצרות ופשוטות נמצאות בסיכון גבוה יותר. כך גם סיסמאות המבוססות על פרטים אישיים, כגון שם, שם משפחה, תאריך לידה, שם חיית המחמד או מידע אישי אחר שניתן לזהות בקלות.

מומלץ להשתמש בסיסמאות ארוכות וייחודיות, לא להשתמש באותה סיסמה במספר שירותים ולהפעיל אימות דו-שלבי כאשר האפשרות זמינה.

שתי השיטות הראשונות קשורות בעיקר להשגת גישה לחשבונות משתמש, ולא לניצול ישיר של חולשה באתר עצמו.

3. ניצול חולשות באתר

ניתן לפרוץ לאתר באמצעות שגיאות בקוד התוכנה, רכיבים מיושנים, תוספים או מערכות ניהול תוכן.

לדוגמה, אם טופס העלאת תמונות בודק רק את סיומת הקובץ אך אינו בודק את סוג הקובץ ואת תוכנו בפועל, תוקף עשוי לנסות להעלות קובץ המכיל קוד זדוני.

לכן חשוב לבדוק קבצים שמועלים לאתר לא רק לפי הסיומת שלהם, אלא גם לפי התוכן, להגביל את סוגי הקבצים המותרים ולשמור קבצים שהועלו על ידי משתמשים במקום מאובטח.

יש להקפיד במיוחד על עדכון מערכת ניהול התוכן, התוספים, התבניות והסקריפטים של האתר. שימוש ברכיבים מיושנים או שאינם נתמכים מגדיל את הסיכון לפריצה.

4. תקיפת תוכנות המערכת של השרת

במקרים מסוימים תוקפים מנסים לנצל חולשות במערכת ההפעלה, בשרת האינטרנט או בתוכנות אחרות הפועלות על השרת.

ההגנה מפני תקיפות מסוג זה דורשת עדכון שוטף של התוכנות, הגדרה נכונה של הרשאות גישה, ניטור בקשות רשת ושימוש בכלים לבקרת אבטחה.

בשרתים שלנו מיושמות הגדרות ומערכות הגנה נוספות שנועדו לצמצם פעילות חשודה וזדונית.

מה לעשות אם האתר נדבק?

אם גיליתם באתר קוד זדוני או פעילות חשודה, חשוב לא להסתפק במחיקת הקבצים הנגועים.

מומלץ לפעול לפי השלבים הבאים:

• לשנות את סיסמאות ה-FTP, לוח הבקרה של האחסון, מערכת ניהול התוכן, מסד הנתונים ושירותים קשורים נוספים.

• לסיים הפעלות משתמש פעילות, אם האפשרות זמינה.

• לבדוק את המחשבים של כל המשתמשים שיש להם גישה לאתר.

• לעדכן את מערכת ניהול התוכן, התוספים, התבניות ורכיבים נוספים.

• לבדוק את קובצי האתר, מסד הנתונים ויומני הגישה כדי לזהות שינויים חשודים.

• להסיר קבצים לא מוכרים ולבדוק אם קיימות נקודות גישה נסתרות.

לבדיקה נוספת ניתן להשתמש בסורק אנטי-וירוס, אם הוא זמין בלוח הבקרה cPanel. לדוגמה, בחלק מתצורות האחסון ניתן להשתמש ב-ClamAV.

עם זאת, סריקת אנטי-וירוס לא תמיד מזהה את כל הבעיות. אם הקוד הזדוני נטען מאתר חיצוני באמצעות JavaScript או iframe, יש לבדוק את קוד המקור של הדפים ואת המשאבים החיצוניים המחוברים אליהם.

חשוב במיוחד לבדוק אם קיים Backdoor

Backdoor («דלת אחורית») הוא מנגנון גישה נסתר שתוקף עלול להשאיר בקובצי האתר לאחר הפריצה הראשונית.

גם אם מוחקים את הקוד הזדוני שנמצא, Backdoor שנותר באתר עלול לאפשר לתוקף לקבל שוב גישה ולשחזר את ההדבקה.

לכן, בעת ניקוי האתר יש לחפש לא רק סימנים גלויים להדבקה, אלא גם קבצים לא מוכרים, סקריפטים חשודים מסוג PHP, שינויים בקובצי מערכת וחשבונות משתמש חדשים.

אם אינכם בטוחים כיצד לבדוק ולנקות את האתר בצורה נכונה, מומלץ לפנות למומחה לאבטחת אתרי אינטרנט.

כיצד להגן על האתר בעתיד?

עדכנו באופן קבוע את תוכנות האתר, השתמשו בסיסמאות חזקות וייחודיות, הגבילו את הגישה ללוח הניהול ול-FTP, צרו גיבויים ובדקו מעת לעת את יומני הגישה.

חשוב לזכור: אבטחת האתר תלויה לא רק בהגנה על השרת, אלא גם במצב האתר עצמו, ברכיבים שבהם הוא משתמש ובמחשבים של האנשים שיש להם גישה אליו.